פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות בחו"ל – מפגש דוקטורנטיות

פוסט-דוקטורט באוניברסיטה בחו"ל חיוני למבקשים להקלט בסגל האקדמי, ומהווה חסם משמעותי בפני השתלבות והתקדמות נשים באקדמיה הישראלית. תהליכי סוציאליזציה ונורמות חברתיות מביאות נשים רבות לוותר על נסיעה לפוסט-דוקטורט בחו"ל, ומכאן לויתור על קריירה אקדמית. במקרים רבים, העכבות מיציאה לפוסט-דוקטורט בחו"ל קשורות לסיבות משפחתיות וכלכליות.

מטרת הארוע היתה להפגיש דוקטורנטיות עם חוקרות צעירות שיצאו לפוסט-דוקטורט בחו"ל, ולאפשר להן לשמוע ממקור ראשון על תהליך קבלת ההחלטות, ההתלבטויות, החוויות החיוביות וכן הקשיים הכרוכים במעבר למדינה זרה. במפגש התקיימה שיחה פתוחה בין החוקרות לדוקטורנטיות, ועלו שאלות שונות הקשורות לחיים בארה"ב, מעבר עם משפחה, סוגיות כלכליות, מתי וכיצד להתכונן ליציאה לפוסט ועוד.

פתחה את המפגש ד"ר ליעד מודריק, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, ליעד היא בוגרת לימודי תואר שלישי במדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב.

ליעד כלל לא תכננה לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל, בעיקר כי חששה מהמעבר למדינה זרה עם משפחתה: בן זוג ושני ילדים קטנים. ברם, לאחר שפורסם מאמר שלה פנה אליה אחד מהחוקרים המובילים בתחום והציע לה להצטרף למעבדה שבראשותו ב California Institute of Technology. ליעד מספרת שמניע מרכזי להחלטתה היה ההבנה ש'תופעת המספריים' כיום - ככל שהדרגה גבוהה יותר כן פוחת אחוז הנשים בקרב הסגל האקדמי – מתרחשת בעיקר בשלב שבין סיום לימודי הדוקטורט לפוסט-דוקטורט. כלומר, הנטייה בקרב נשים בעלות תואר שלישי לוותר אל פוסט-דוקטורט בחו"ל מהווה את החסם המרכזי בהשתלבותן בסגל הבכיר באקדמיה. "עד אז לא הרגשתי שהעובדה שאני אישה משפיעה על הקריירה שלי", אמרה ליעד. אך בשלב ההתלבטות לגבי הנסיעה לפוסט דוקטורט בארה"ב הבנתי שגורמים שמשפיעים על ההחלטות שלי משפיעים גם על הרבה נשים אחרות. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות חלק מהמספריים האלו, לא רוצה שהם יחתכו אותי".

בסופו של דבר, למרות החששות הרבים, התקופה בה שהו בארה"ב היתה חוויה נהדרת לכל המשפחה. "אם לא הייתי נוסעת כנראה לא הייתי היום באקדמיה", סכמה ליעד, "זאת תקופה מופלאה מבחינה אקדמית, הזדמנות ליצור קשרים חשובים, לחקור ללא מצוקת תקציב, להחשף לחוקרים אחרים ולצורות חשיבה אחרות".

עצותיה של ליעד לדוקטורנטיות:

להתחיל לתכונן כשנתיים מראש.

לחפש מלגות גם אם מובטח מימון מטעם המנחה, מכיוון שמימון עצמאי מאפשר לחוקרת עצמאות רבה יותר במעבדה.

ד"ר ענבר אלפגוטר סיימה דוקטורט בפקולטה לרפואה באונ' ת"א, בתחום ביוכימיה. כיום שוהה בניו יורק במסגרת פוסט-דוקטורט ב NYUMC, במעבדתו של אדם מור.

על ההחלטה לסוע לפוסט דוקטורט בחו"ל אמרה ענבר "זו החלטה משפחתית". ענבר נסעה עם בן זוג ושני ילדים, ולפני כחודש ילדה את בתה  השלישית.

ענבר החלה לחפש מנחה ומעבדה לפוסט דוקטורט בשנה האחרונה ללימודי התואר השלישי שלה. היא פנתה באופן עצמאי לחוקרים שהמחקר שלהם עניין אותה, אך בסופו של דבר הגיעה למעבדה בה היא חוקרת כיום בעקבות מודעת דרושים שפרסם ראש המעבדה. תהליך החיפוש, היא אומרת, דומה לתהליך חיפוש עבודה, אך עצם החיפוש – כתיבת המכתבים והבקשות תורמת להתפתחות המקצועית.

פוסט דוקטורט בחו"ל, אומרת ענבר, מאפשר לשנות תחום מחקר. ענבר הגיעה מתחום הביוכימיה, וכיום עוסקת באימונולוגיה ואימונותרפיה.

עצותיה של ענבר:

בתהליך החיפוש, לפנות באופן אקטיבי לחוקרים רלוונטיים, אך לעקוב גם אחר מודעות דרושים.

לקחת בחשבון קשיי הסתגלות, בעיקר בשל המנטליות השונה.

לפני הנסיעה לברר סוגיות כלכליות כגון מיסוי ואפשרויות למלגות וסיוע כספי נוסף.

ד"ר אילה ארד, מהפקולטה לניהול, סיימה תואר שלישי בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת תל אביב אילה רצתה לסוע פוסט-דוקטורט בחו"ל כדי לחוות את החיים במדינה זרה ומחקר באוניברסיטה אחרת.

"חפשתי חוקרים שמעניינים אותי, מעבדות בתחום שלי", ספרה אילה, "ובקשתי מהמנחה שלי ליצור קשר עם חוקרים רלוונטים ולברר אם יש להם מקום לפוסט. קבלתי הצעות מכמה מעבדות בארופה וארה"ב, ובסופו של דבר בחרתי בברקלי. ההצעה מחוקר בברקלי הגיעה אחרי שהמנחה שלי שלח לו מכתב והוא קרא מאמר שפרסמתי". אילה קבלה שכר מהמעבדה בה השתלבה ומלגה מקרן רוטשילד.

עצותיה של אילה:

להעזר במנחה בתהליך החיפוש, ליצירת קשרים ופניה אל חוקרים רלוונטיים.

"להפרד" מנושא הדוקטורט, ולהקדיש את הזמן למחקר חדש, פרסומים חדשים ושיתוף פעולה עם חוקרים בינלאומיים.