זוכות מענק ERC

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה לפני חודש את רשימת הזוכים במענקי המחקר היוקרתיים לחוקרים צעירים-בכירים לשנת 2016. מענקי הERC  ניתנים במסגרת "הורייזן 2020" – תכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר ולפיתוח. מענקים אלה הם מן הגדולים והיוקרתיים בעולם ועשויים להגיע עד ל-2.5 מיליון יורו למחקר. מהנתונים עולה, כי מתוך 314 מענקים הניתנים במסגרת התוכנית, בהיקף של 605 מיליון אירו, 16 מענקים יוענקו לחוקרים ישראלים, ושבעה מהם  יינתנו לחוקרים וחוקרות מובילים מאוניברסיטת תל-אביב. בכך זכתה האוניברסיטה להישג נכבד ביותר, ודורגה ראשונה בישראל ורביעית מבין 172 מוסדות אירופיים, שחוקריהם זכו במימון ה ERC. ישראל ממוקמת במקום השביעי באירופה במספרים מוחלטים אחרי בריטניה, גרמניה, צרפת, הולנד, ספרד ושוויץ - וכאשר בוחנים את מספר המענקים ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל מדורגת במקום הראשון. בסך הכול זכו במענקים חוקרים מ-23 מדינות.

חשוב לציין כי מתוך שבעת החוקרים אשר זכו במענקים מאוניברסיטת תל אביב, ארבע (57%) הן נשים. נתון זה בולט במיוחד על רקע העובדה כי אחוז הנשים מכלל הזוכים עומד על 28%.

פרופ' אינה סלוצקי, הפקולטה לרפואה, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה

מטרת המחקר היא להבין איך מערכת עצבים מרכזית מאזנת בין הגמישות שדרושה כדי ללמוד ולזכור דברים חדשים ליציבות. איזה פתרונות המערכת בוחרת כדי לשמור על יציבות? איך הפתרונות לשמירת היציבות משפיעים על הגמישות?  מה המנגנון הבסיסי שמאפשר יציבות ברשתות עצביות ולמה הוא נכשל במחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר? למה מערכות פיצוי לא מצליחות להחזיר את הפעילות הפתולוגית לרמה תקינה במעגלים עצביים ספציפיים באלצהיימר?

פרופ' הדס מנדל, הפקולטה למדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

המחקר בוחן היבטים שונים של אי שוויון מגדרי לאורך חצי המאה האחרונה במדינות שונות ובקרב קבוצות מעמד שונות. הטענה העומדת במרכזו היא כי אי-השוויון בין נשים וגברים כפרטים הצטמצם בעשורים האחרונים (למשל, יותר נשים שברו את תקרת הזכוכית) בעוד שבמקביל אי השוויון המבני התחזק (למשל, תפקידים שנשים נכנסו לתוכם איבדו מיוקרתם). התהליך השני איטי יותר, קשה יותר לחקירה אמפירית, ומוסתר על ידי התהליך הראשון.

ד"ר כרמית לוי, הפקולטה לרפואה, החוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה

המחקר בודק את האופן בו גוף האדם מתגונן בפני נזקי קרינת השמש  UV, ובעיקר סרטן העור. המחקר מחדש בכך שהוא בוחן את אופן הסנכרון והתזמון בין מערכות ההגנה השונות של הגוף- מערכת התיקון של ה-DNA  ומערכת הפיגמנטציה.

ד"ר ורד קראווני (זוכת StG), הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה

המחקר בוחן מנגנוני הכרה חיסונית של סוכרים על פני תאים והתגובה אליהם באדם ובמערכות מודל שונות. כיום אנו מתמקדים בחקר נוגדנים כנגד סוכרים, ופיתוח כלים שונים לדיאגנוסטיקה וריפוי של סרטן ומחלות לב. המחקר במעבדה משלב תחומי מחקר מגוונים כגון: גליקוביולוגיה, אימונולוגיה וביו-ננוטכנולוגיה, ומערב טכנולוגיות חדישות כגון הדפסת סוכרים.