שאלות ותשובות נפוצות לגבי תהליך הבירור של פניות/תלונות על הטרדה מינית

הרחב הכל
האם הוטרדתי מינית?

החוק מגדיר הטרדה​ מינית מהי, ולמרות זאת  אנו יודעות כי להטרדה מינית פנים רבות. גם בתי המשפט מתחבטים לעיתים ביחס להגדרת התנהגות כהטרדה מינית. 

החוק בישראל מגדיר מהי הטרדה מינית והאוניברסיטה מתנהלת בהתאם לחוק ולפסיקות בנושאים הקשורים להטרדה מינית וסביבה מכבדת. לקריאת החוק.

בנוסף, האוניברסיטה פרסמה נהלים בעניין קשרים אינטימיים ביחסי מרות. ראו נספח א' בנוהל למניעת הטרדה מינית.  

גם אם אינך בטוח/ה שהוטרדת מינית, אנו מעודדות אותך לפנות לייעוץ עם הנציבות הממונות על מניעת הטרדה מינית באוניברסיטה.

יחד עם זאת חשוב לדעת כי קיימות מספר אפשרויות לתלונות בעניין הטרדה מינית:

  1. לפנות לנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה לקבלת ייעוץ ובדיקת האפשרות להגיש תלונה במסגרת האוניברסיטה. פרטי הנציבות מצויים באתר זה. הגשת תלונה תאפשר לאוניברסיטה לסייע לך, תאפשר לאוניברסיטה לטפל במטרידים/ות כדי לפעול ליצירת סביבת לימודים ועבודה בטוחים בקמפוס.
  2. הגשת תלונה במשטרה.
  3. הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד בבית הדין לעבודה. 

עלולים להיות מקרים של הטרדה מינית סביבתית, הטיפול בהם דומה.

האם מותר לי להגיע לנציבה למניעת הטרדה מינית עם מלווה?

ניתן להגיע אל הנציבה בליווי חבר/ה, קרוב/ת משפחה, נציג/ה של ארגון הסגל או אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, נציג/ה של מרכז הסיוע וכו' כל עוד לא מדובר בליווי של עורך דין.

האם מותר לקיים יחסים אינטימיים במסגרת האוניברסיטה?

יחסים אינטימיים בהסכמה בין בוגרים הינם עניינם הפרטי של המעורבים בדבר ואינם מעניינה של האוניברסיטה. אולם קיום יחסים אינטימיים, בין אנשים שיש ביניהם קשרי מרות וכפיפות אקדמיים-לימודיים ו/או מנהליים הינם אסורים; זאת גם מתוך ראייה כי בהתקיים יחסי מרות וכפיפות, קיים חשש כבד לכך שיחסים אינטימיים אינם מתקיימים בהסכמה אמיתית. בנוסף קיומם של יחסים כאלה עלול לסכן את ההליך הלימודי והמחקרי ויוצר אווירת לימודים ו/או סביבת עבודה בלתי הולמים. לפיכך, על בעל/ת המרות להימנע מכל יחסים אינטימיים עם הכפוף/ה לו/ה כל עוד מתקיימים ביניהם קשרי מרות וכפיפות אקדמיים-לימודיים ו/או מנהליים. במידה ונוצרו בכל זאת יחסים אינטימיים, על בעל/ת המרות לדווח לאלתר לגורם האקדמי/מנהלי הממונה עליו/ה בדבר קיומם של היחסים האינטימיים, כדי שהלה יפעל לניתוק קשרי המרות ביניהם תוך עדכון הנציבה למניעת הטרדה מינית שעליה לוודא כי לא היה ניצול מעמד ועל מנת לוודא שאכן מתקיימים ההליכים הנדרשים על מנת להגן על כל הצדדים בנידון. המלצות הנציבה בעניין מועברות למעסיק המקבל את החלטה בעניין ניתוק יחסי המרות.

האם כשאני פונה לנציבה אני חייב/ת להגיש תלונה?

לא. אינך חייב/ת. הנציבות תייעצנה לך, לאחר שמיעת סיפורך, מה ניתן לעשות. במידה והנציבות תתרשמנה שהייתה הטרדה מינית אבל את/ה לא רוצה להגיש תלונה הן תהיינה חייבות על פי חוק לפעול ולברר את מקרה ההטרדה גם אם לא הגשת תלונה.

חשוב לציין כי הגשת תלונה רצויה וחשובה כי היא מאפשרת לנציבות לא רק לברר את המקרה אלא גם  להמליץ על דרכי פעולה כנגד המטריד/ה.​

האם ניתן להגיש תלונה אנונימית - כלומר לבקש שלא יגלו את שמי לאדם נגדו אני מתלונן/ת?

ניתן לפנות לנציבה גם אם אין בכוונתך להגיש תלונה פורמאלית. הנציבה תעשה את המקסימום שניתן לעשות, כולל שיחה עם האדם עליו התלוננת בהסכמתך, ללא גילוי הפרטים שלך. יחד עם זאת, מבלי שתסכים/י לתת עדות, בהמשך, בבית הדין המשמעתי יהיה קשה ועד בלתי אפשרי להעמיד את אותו אדם בפני בית הדין המשמעתי או להעניש אותו. אם את/ה לא מעוניין/ת להיחשף, הנציבה לא תחשוף את זהותך ללא הסכמתך. גם בתלונה אנונימית יש תועלת, שכן המטריד/ה יוזהרו וכמו כן ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לטפל בתלונה גם כאשר היא אנונימית (כמובן שכאשר מדובר בתלונה שעצם השיחה עם המטריד/ה תגרום לחשיפת המתלונן/נת, לא ניתן יהיה לזמן אותו לבירור ללא הסכמת המתלונן/נת לחשיפת זהותו/ה). יש לזכור כי הנציבה חייבת להציג לנילון את מהות התלונה נגדו והנילון עלול לזהות את המתלונן/ת. 

על מי חלה חובת דיווח?

כדי למגר את התופעה אנא פנו לנציבות למניעת הטרדה מינית כאשר יש חשש למניעת הטרדה מינית. לציין כי על פי הנוהל, ראשי/ות יחידות אקדמיות ומנהליות ועובדים/ות בתפקידי ניהול אחראים/ות לדווח ללא דיחוי לנציבות על כל מקרה שבו נודע להם על חשד לביצוע הטרדה מינית או התנכלות ולהושיט לנציבה כל סיוע שיידרש לטיפול במידע.

מהו תהליך הבירור המתקיים אצל הנציבה?

הנציבה תיפגש איתך כדי לשמוע מה קרה. ככל ותחליט/י להגיש תלונה, הנציבה תרשום את התלונה שלך במלואה. לאחר מכן היא תבקש ממך לקרוא את התלונה ולהכניס בה תיקונים במידת הצורך. לאחר שתאשר/י שהתלונה הכתובה מייצגת נאמנה את דברייך, תתבקש/י לחתום עליה לאישור. הנציבה תקיים הליך בירור הן עם הנילון והן עם כל גורם שלדעתה רלוונטי לתלונה. היא תנקוט בצעדי ביניים ככל ויידרש. בסיום הבירור היא תגיש המלצות מפורטות לאחד משלושה מעסיקים באוניברסיטה לקבלת החלטה: הרקטור (אם הנילון הוא מסגל ההוראה), המזכירה האקדמית (אם הנילון הוא סטודנט), סמנכ"ל משאבי אנוש (אם הנילון מהסגל המנהלי). בהמלצה היא תפרט את תהליך הבירור ותתן המלצותיה להמשך התהליך במסגרת הליך משמעתי/הליך שימוע, החלטה על נקיטת צעדים או גניזת התלונה.

אם המטריד/ה הוא/היא בעל/ת סמכות לגבי (למשל מרצה, מנהל, מתרגל) אני חושש/ת כי פנייה לנציבות ו/או הגשת תלונה תגרום לו/ה להתנכל לי ולפגוע בי...?

התנכלות על רקע תלונה על הטרדה מינית היא עבירה חמורה ומוגדרת אף בחוק. הנציבה למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה תדאג מיד עם קבלת התלונה לנקוט בכל האמצעים כך שהוא/היא לא יוכלו להתנכל. ככל שידרש ינקטו סעדי ביניים להפרדת המתלוננים/ות מהנילונים וזאת עד תום הליך הברור.

המטריד/ה הוא/היא המנחה/מורה שלי לתואר, אם אגיש תלונה זה עלול לפגוע בקידום האישי והמקצועי שלי. איך האוניברסיטה יכולה לעזור לי על מנת שאוכל להמשיך בתואר ללא הטרדות?

בנוסף למערך התמיכה האישית בהגשת התלונה, האוניברסיטה יכולה לס​ייע גם בתמיכה אקדמית. במידת הצורך, האוניברסיטה תסייע לאתר מנחה חלופי/ת, בהארכת מועדים להגשות ובכל עזרה נוספת שתזדקק/י לה כדי להשלים את לימודייך.

אני חושש/ת שאם אגיש תלונה תדבק לי תדמית של מי ש"עושה בעיות" וזה ישפיע על עבודתי באוניברסיטה או על הקריירה האקדמית שלי...

החוק למניעת הטרדה מינית הביא עימו גם שינוי גישה חברתית למוטרד/ת ולמטריד/ה. מטרידים/ות מינית מוענשים/ות הן ע"י ענישה משמעתית/פלילית  והן על ידי הציבור. מי שהוטרד/ה לא אשמ/ה בדבר, והנהלת האוניברסיטה מחויבת לספק הגנה מלאה לכל מי שהוטרד/ה ולדאוג שלא יפגע/תפגע.

האם קיימת התיישנות על מקרים?

אוניברסיטת תל אביב הסירה את מגבלת ההתיישנות.  ניתן לפנות אף לאחר סיום הקשר עם האוניברסיטה (כגון לימודים או העסקה).

האם ניתן לקבל סיוע רגשי/נפשי בעקבות מקרה הטרדה מינית?

הנציבה תציע לנפגע/ת ולנילון במקרים המתאימים, אפשרות לקבל סיוע נפשי ראשוני במסגרת שירותי הדקנאט של האוניברסיטה או במסגרת אחרת על פי שיקול דעת הנציבה. כמו כן, הנציבה תפעל לליווי אקדמי/אדמיניסטרטיבי לנפגע/ת במקרה הצורך.

כמה זמן לוקח כל ההליך?

משך הבירור והטיפול תלויים במורכבות התלונה. אם מדובר במקרה של עדות יחידה, סביר להניח שההליך יגמר מהר תוך מספר שבועות. אם יש מספר רב של עדים, יש סיכוי שהתהליך יקח יותר זמן. האוניברסיטה תעשה מאמצים לסיים את ההליך במהרה. בכל מקרה, על המעסיק לקבל החלטה בתוך תקופה שלא תעלה על 7 ימי עבודה מיום קבלת מסמך הסיכום וההמלצות של הנציבה. במידה והמעסיק מחליט על הליך משמעתי, ההליך המשמעתי עלול לקחת זמן רב.

מה קורה בהליך משמעתי?

באוניברסיטה פועלים שלושה בתי דין משמעתיים:

בית דין משמעתי לסגל אקדמי - המטפל בתלונות שהוגשו כלפי חברי הסגל האקדמי.

בית דין משמעתי  לחברי הסגל המנהלי - המטפל בתלונות שהוגשו כלפי חברי הסגל המנהלי.

בית דין משמעתי לסטודנטים - המטפל בתלונות שהוגשו כלפי סטודנטים.

העקרונות דומים לכולם. בכל בית דין משמעתי יש תובע/ת המייצג/ת את האוניברסיטה שהיא התובעת. הם מציגים  את התלונה והראיות ומזמנים עדים באם ישנם. המתלונן/ת מופיע/ה כעד/ה, והוא/היא מקבל/ת עדכון וליווי במהלך ההליך.

הרכב בית הדין מורכב באופן שיינתן ייצוג למגדר של הנתבע/ת ושל הנפגע/ת .

הדיון בהליך המשמעתי נערך בדלתיים סגורות. ישנה אפשרות למתלונן/ת לבקש מנציג/ה הוועד המייצג/ת אותם/ן לשמש כמשקיפ/ה בעת ההליך המשמעתי.

מי הם השופטים/משתתפים בבית הדין המשמעתי ?

בבחירת השופטים בכל אחד מבתי הדין, העוסקים בעניין הטרדות מיניות יינתן ייצוג למינם של הנאשם והנפגע.

בבית הדין המשמעתי של הסגל האקדמי משמשים 3 שופטים/ות : אב בית הדין הינו פרופסור/ית מן המניין, חבר/ה אחד לפחות משפטן/ית מקרב הסגל האקדמי. בנוסף נציג/ת ציבור (משפטן/ית המתנדב/ת לשמש בדין).

בבית הדין המשמעתי של הסגל המנהלי- 3 שופטים/ות, כאשר לפחות אחד מהם נציג/ת ציבור, בעדיפות למשפטן/ית.

בבית הדין המשמעתי של הסטודנטים – ממונה על המשמעת ו/או סגניו. כולם משפטנים/ות שנבחרו על ידי הרקטור ואושרו בוועדה המרכזת.

האם אני יכול/ה להיות מיוצג/ת בבית הדין המשמעתי?

למעשה לך כנפגע/ת אין מעמד רשמי בהליך המשמעתי. האוניברסיטה כמעבידה היא שתובעת את הנאשם/ת. מסיבה זו את גם לא זקוקה לייצוג משפטי. התובע/ת ת/יעדכן את הנפגע/ת בדבר האישומים הנכללים בכתב התביעה המשמעתית טרם הגשתה על ידי התובע/ת מטעם האוניברסיטה לבית הדין המשמעתי. המותב היושב בדין רשאי לאשר לבקשת הנפגע/ת, כי נציג/ת ארגון העובדים או אגודת הסטודנטים והסטודנטיות עמו נמנה הנפגע/ת ישמש כמשקיף בדיוני ערכאות השיפוט וזאת בכפוף לחתימה על כתב התחייבות לחיסיון על ידי הנציג/ה האמור.

האם יוכלו לשאול אותי שאלות מביכות על העבר האינטימי שלי?

בתהליך הבירור לא ישאלו שאלות הנוגעות לעבר האינטימי שלך, אלא אם יש לו משמעות ישירה וברורה לתלונה.

האם קיים הליך של "עסקת טיעון"?

במידה והתובע/ת, בשמה של האוניברסיטה ת/ישקול להתקשר בהסדר טיעון עם הנתבע/ת, הוא יעשה זאת רק לאחר שנועצו בעניין עם הנציבה ורק לאחר שהודיע/ה לנפגע/ת על כוונתו/ה להתקשר בהסדר טיעון ואפשר לו/ה להשמיע בפניו את עמדתו/ה בעניין.

מה קורה לאחר סיום ההליך המשמעתי?

פסק הדין וגזר הדין יהיו פומביים. פסק הדין וגזר הדין יפורסמו תוך השמטת פרטים העלולים להוביל לזיהוי פרטי הנפגע/ת והעדים. המותב היושב בדין יחליט אם פסק הדין וגזר הדין יפורסמו, תוך ציון שם הנתבע/ת או בלעדיו/ה. החלטה בדבר פרסום שם הנתבע/ת תעשה לאחר שתינתן לנפגע/ת האפשרות להביע עמדתו/ה.

האם יש אפשרות לערער או להתלונן על תוצאות הבירור?

על החלטתו של המעסיק לדחות את התלונה ניתן לערער לנשיא, תוך 15 יום מיום קבלת החלטת המעסיק ע"י המתלונן/הנפגע.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>