שאלות ותשובות נפוצות לגבי תהליך הבירור של פניות/תלונות על הטרדה מינית

החוק מגדיר הטרדה​ מינית מהי, ולמרות זאת  אנו יודעות כי להטרדה מינית פנים רבות. גם בתי המשפט מתחבטים לעיתים ביחס להגדרת התנהגות כהטרדה מינית. 

החוק בישראל מגדיר מהי הטרדה מינית והאוניברסיטה מתנהלת בהתאם לחוק ולפסיקות בנושאים הקשורים להטרדה מינית וסביבה מכבדת. לקריאת החוק.

בנוסף, האוניברסיטה פרסמה נהלים בעניין קשרים אינטימיים ביחסי מרות. ראו נספח א' בנוהל למניעת הטרדה מינית.  

גם אם אינך בטוח/ה שהוטרדת מינית, אנו מעודדות אותך לפנות לייעוץ עם הנציבות הממונות על מניעת הטרדה מינית באוניברסיטה.

יחד עם זאת חשוב לדעת כי קיימות מספר אפשרויות לתלונות בעניין הטרדה מינית:

1. לפנות לנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה לקבלת ייעוץ ובדיקת האפשרות להגיש תלונה במסגרת האוניברסיטה. פרטי הנציבות מצויים באתר זה. הגשת תלונה תאפשר לאוניברסיטה לסייע לך, תאפשר לאוניברסיטה לטפל במטרידים/ות כדי לפעול ליצירת סביבת לימודים ועבודה בטוחים בקמפוס.
2. הגשת תלונה במשטרה.
3. הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד בבית הדין לעבודה. 

עלולים להיות מקרים של הטרדה מינית סביבתית, הטיפול בהם דומה.

יחסים אינטימיים בהסכמה בין בוגרים הינם עניינם הפרטי של המעורבים בדבר ואינם מעניינה של האוניברסיטה. אולם קיום יחסים אינטימיים, בין אנשים שיש ביניהם קשרי מרות וכפיפות אקדמיים-לימודיים ו/או מנהליים הינם אסורים; זאת גם מתוך ראייה כי בהתקיים יחסי מרות וכפיפות, קיים חשש כבד לכך שיחסים אינטימיים אינם מתקיימים בהסכמה אמיתית. בנוסף קיומם של יחסים כאלה עלול לסכן את ההליך הלימודי והמחקרי ויוצר אווירת לימודים ו/או סביבת עבודה בלתי הולמים. לפיכך, על בעל/ת המרות להימנע מכל יחסים אינטימיים עם הכפוף/ה לו/ה כל עוד מתקיימים ביניהם קשרי מרות וכפיפות אקדמיים-לימודיים ו/או מנהליים. במידה ונוצרו בכל זאת יחסים אינטימיים, על בעל/ת המרות לדווח לאלתר לגורם האקדמי/מנהלי הממונה עליו/ה בדבר קיומם של היחסים האינטימיים, כדי שהלה יפעל לניתוק קשרי המרות ביניהם תוך עדכון הנציבה למניעת הטרדה מינית שעליה לוודא כי לא היה ניצול מעמד ועל מנת לוודא שאכן מתקיימים ההליכים הנדרשים על מנת להגן על כל הצדדים בנידון. המלצות הנציבה בעניין מועברות למעסיק המקבל את החלטה בעניין ניתוק יחסי המרות.

ניתן לפנות לנציבה גם אם אין בכוונתך להגיש תלונה פורמאלית. הנציבה תעשה את המקסימום שניתן לעשות, כולל שיחה עם האדם עליו התלוננת בהסכמתך, ללא גילוי הפרטים שלך. יחד עם זאת, מבלי שתסכים/י לתת עדות, בהמשך, בבית הדין המשמעתי יהיה קשה ועד בלתי אפשרי להעמיד את אותו אדם בפני בית הדין המשמעתי או להעניש אותו. אם את/ה לא מעוניין/ת להיחשף, הנציבה לא תחשוף את זהותך ללא הסכמתך. גם בתלונה אנונימית יש תועלת, שכן המטריד/ה יוזהרו וכמו כן ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לטפל בתלונה גם כאשר היא אנונימית (כמובן שכאשר מדובר בתלונה שעצם השיחה עם המטריד/ה תגרום לחשיפת המתלונן/נת, לא ניתן יהיה לזמן אותו לבירור ללא הסכמת המתלונן/נת לחשיפת זהותו/ה). יש לזכור כי הנציבה חייבת להציג לנילון את מהות התלונה נגדו והנילון עלול לזהות את המתלונן/ת. 

הנציבה תיפגש איתך כדי לשמוע מה קרה. ככל ותחליט/י להגיש תלונה, הנציבה תרשום את התלונה שלך במלואה. לאחר מכן היא תבקש ממך לקרוא את התלונה ולהכניס בה תיקונים במידת הצורך. לאחר שתאשר/י שהתלונה הכתובה מייצגת נאמנה את דברייך, תתבקש/י לחתום עליה לאישור. הנציבה תקיים הליך בירור הן עם הנילון והן עם כל גורם שלדעתה רלוונטי לתלונה. היא תנקוט בצעדי ביניים ככל ויידרש. בסיום הבירור היא תגיש המלצות מפורטות לאחד משלושה מעסיקים באוניברסיטה לקבלת החלטה: הרקטור (אם הנילון הוא מסגל ההוראה), המזכירה האקדמית (אם הנילון הוא סטודנט), סמנכ"ל משאבי אנוש (אם הנילון מהסגל המנהלי). בהמלצה היא תפרט את תהליך הבירור ותתן המלצותיה להמשך התהליך במסגרת הליך משמעתי/הליך שימוע, החלטה על נקיטת צעדים או גניזת התלונה.

בנוסף למערך התמיכה האישית בהגשת התלונה, האוניברסיטה יכולה לס​ייע גם בתמיכה אקדמית. במידת הצורך, האוניברסיטה תסייע לאתר מנחה חלופי/ת, בהארכת מועדים להגשות ובכל עזרה נוספת שתזדקק/י לה כדי להשלים את לימודייך.

אוניברסיטת תל אביב הסירה את מגבלת ההתיישנות.  ניתן לפנות אף לאחר סיום הקשר עם האוניברסיטה (כגון לימודים או העסקה).

משך הבירור והטיפול תלויים במורכבות התלונה. אם מדובר במקרה של עדות יחידה, סביר להניח שההליך יגמר מהר תוך מספר שבועות. אם יש מספר רב של עדים, יש סיכוי שהתהליך יקח יותר זמן. האוניברסיטה תעשה מאמצים לסיים את ההליך במהרה. בכל מקרה, על המעסיק לקבל החלטה בתוך תקופה שלא תעלה על 7 ימי עבודה מיום קבלת מסמך הסיכום וההמלצות של הנציבה. במידה והמעסיק מחליט על הליך משמעתי, ההליך המשמעתי עלול לקחת זמן רב.

בבחירת השופטים בכל אחד מבתי הדין, העוסקים בעניין הטרדות מיניות יינתן ייצוג למינם של הנאשם והנפגע.

בבית הדין המשמעתי של הסגל האקדמי משמשים 3 שופטים/ות : אב בית הדין הינו פרופסור/ית מן המניין, חבר/ה אחד לפחות משפטן/ית מקרב הסגל האקדמי. בנוסף נציג/ת ציבור (משפטן/ית המתנדב/ת לשמש בדין).

בבית הדין המשמעתי של הסגל המנהלי- 3 שופטים/ות, כאשר לפחות אחד מהם נציג/ת ציבור, בעדיפות למשפטן/ית.

בבית הדין המשמעתי של הסטודנטים – ממונה על המשמעת ו/או סגניו. כולם משפטנים/ות שנבחרו על ידי הרקטור ואושרו בוועדה המרכזת.

בתהליך הבירור לא ישאלו שאלות הנוגעות לעבר האינטימי שלך, אלא אם יש לו משמעות ישירה וברורה לתלונה.

פסק הדין וגזר הדין יהיו פומביים. פסק הדין וגזר הדין יפורסמו תוך השמטת פרטים העלולים להוביל לזיהוי פרטי הנפגע/ת והעדים. המותב היושב בדין יחליט אם פסק הדין וגזר הדין יפורסמו, תוך ציון שם הנתבע/ת או בלעדיו/ה. החלטה בדבר פרסום שם הנתבע/ת תעשה לאחר שתינתן לנפגע/ת האפשרות להביע עמדתו/ה.