שאלות ותשובות נפוצות לגבי תהליך הבירור של פניות/תלונות על הטרדה מינית
ההגדרה המשפטית להטרדה מינית מוגדרת בחוק, אך ידוע שבחיים האמיתיים התשובה אליה מורכבת, ולכן המבחן הראשון הוא האם הרגשת שנחצו גבולות: חברתיים, פיזיים או רגשיים. האם המעשה גרם לך אי נוחות והאם (או?) יצר סביבת לימודים או עבודה לא נוחים ו/או לא בטוחים.
בגלל הנוכחות המורכבת של מהי הטרדה מינית אנחנו מזמינות אותך לפנות לנציבות ולהתייעץ גם אם בהתייעצות אנונימית.
ניתן להגיע אל הנציבה בליווי חבר/ה, קרוב/ת משפחה, נציג/ה של ארגון הסגל או אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, נציג/ה של מרכז הסיוע וכו'.
יחסי מרות מתקיימים כאשר צד אחד הוא בעל מעמד גבוה וכוח גדולים יותר במסגרת הארגון באופן שעלול לשלול מבעל המעמד הנמוך לעמוד על שלו, לסרב או לתת הסכמה חופשית ליחסים. יחסי מרות יכולים להתקיים במקרים של כפיפות אקדמית או מקצועית ישירה או עקיפה.
חשוב לומר כי האחריות למנוע יחסים שכאלה הוא של בעל הכוח והמרות, ועליו האחריות להימנע מקיומה של מערכת כזו או לחילופין לפעול להפסקת יחסי הכח והמרות בין הצדדים.
במידה ונוצרו בכל זאת יחסים אינטימיים, על בעל/ת המרות לדווח לאלתר לגורם האקדמי/מנהלי הממונה עליו/ה בדבר קיומם של היחסים האינטימיים, וכן לנציבות כדי שאלו יפעלו לניתוק או מזעור יחסי המרות ביניהם. המלצות הנציבה בעניין מועברות למעסיק המקבל את החלטה בעניין ניתוק יחסי המרות.
כן, ניתן לפנות לנציבות תוך שמירה על אנונימיות הבחירה אם למסור את פרטייך המזהים היא החלטה שלך.
לא. אינך חייב/ת. ההחלטה אם להגיש תלונה ולמסור את פרטי הנילון/ה הוא שלך. חשוב לציין כי ככל שהדברים שתספר/י יצביעו על האפשרות לקיומה של הטרדה מינית הנציבה תהיה מחויבת לברר את הדברים ללא חשיפתך.
חשוב להפריד בין נשות ואנשי סגל לבין סטודנטים/ות. נשות ואנשי סגל שהובא לידיעתם/ן בדרך כזו או אחרת שהתרחשה הטרדה מינית במסגרת האוניברסיטה מחוייבים לדווח על כך לנציבות, הפרה של חובה זו מהווה עבירת משמעת.
אנו ממליצות לפנות אלינו גם במקרים שאינם חד משמעיים על מנת לקבל ייעוץ ליווי ותמיכה ובכך להבטיח שנוכל לפעול ביחד למיגור התופעה.
בכל הנוגע לסטודנטים/ות אנו מבקשות ומעודדות אתכם/ן לפנות לנציבות בכל מקרה שהובא לידיעתכם/ן, לאחר שנשמע את המקרה נוכל לסייע לכם/ן למצוא את הדרך הטובה ביותר לטיפול במקרה ולהפסקת ההטרדה.
חשוב לומר כי דיווח לנציבות הוא מעשה של אחריות חברתית, כולנו רוצים ורוצות לעבוד וללמוד בסביבה בטוחה ונעימה, והדרך להגיע לשם היא שכל אחד ואחת יקחו אחריות על הנעשה לידם ובידיעתם.
הטרדה מינית עלולה להיות חוויה רגשית קשה ומי שעובר/ת אותה זקוק/ה לאוזן קשבת ולתמיכה, יחד עם זאת לא כל אחד ואחת יכולים לסייע למי שעבר/ה הטרדה מינית ובדיוק לשם כך ישנם מספר גופים בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה שיכולים לסייע הן למי שנפגע/ה והן לאלה שרוצים/ות לסייע לו/ה.
הכתובת המרכזית לכל מקרי ההטרדה המינית היא הנציבות, ניתן לפנות אלינו במייל או בוואטסאפ ואנו נעשה מאמץ לענות מהר ככל שניתן. בנוסף לנציבות במרבית הפקולטות ישנן יועצות חינוכיות שיכולות לסייע למי שעבר/ה פגיעה ואף להפנות אותו/ה לגורמים המתאימים.
בנוסף עומדים לרשות כולם קווי הסיוע של מרכזי הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בטלפונים:
1202 קוו הסיוע המרכזי
1203 קוו הסיוע לגברים
04-6566813: קו סיוע לנפגעות אלימות ותקיפה מינית בחברה הערבית
02-6730002: קו סיוע לנשים ונערות דתיות נפגעות תקיפה מינית
02-5328000: קו סיוע לגברים ולנערים דתיים נפגעי תקיפה מינית
העובדה שעברת הטרדה מינית היא אינה אשמתך, היא לעולם באחריות המטריד/ה. פניה לנציבות אין משמעותה הגשת תלונה ולכן רצוי וכדאי לפנות לנציבות גם אם מדובר בהתייעצות בלבד בלי למסור פרטים של אנשים ספציפיים.
כמו כן חשוב להדגיש כי התנכלות על רקע תלונה על הטרדה מינית היא והאוניברסיטה רואה בחומרה כל התנהלות שכזו.
במקרה שבו יש חשש לפגיעה או התנכלות מצד גורם כלשהו תעשה הנציבה כמיטב יכולתה כדי למנוע או למזער ככל שניתן את הפגיעה, ולשם כך ייתכן ותנקוט בסעדי ביניים, או תסייע בהתאמות אקדמיות כאלה ואחרות.
אנו מודעות לכך שהגשת תלונה על הטרדה מינית היא חוויה לא פשוטה ואנו נעשה כמיטב יכולתינו כדי להקל עליך בתהליך.
באתר ניתן לראות תרשים זרימה המפרט את תהליך הטיפול בפניה שמגיעה לנציבות. חשוב לומר לא כל פניה בהכרח הופכת לתלונה ולא כל תלונה בהכרח מתחילה הליך בירור.
ככל שישנה תלונה בין אנונימית ובין מזוהה הנציבה תשמע את גרסתך ותתעד את עדותך במלואה, ובתום השיחה תתבקש/י לחתום על התלונה ובכך לאשר את תוכנה. לאחר מכן תיפגש הנציבה עם הנילון/ה ועם כל גורם אחר באוניברסיטה שתחשוב שיוכל לשפוך אור על בירור התלונה. ובסוף הבירור תכתוב הנציבה דו"ח מפורט בו היא מתארת את העדויות ששמעה ואספה, את המסקנות שלה מעדויות אלה ואת ההמלצות שלה.
את הדו"ח מעבירה הנציבה למעסיק הרלוונטי, כאשר מדובר בתלונה כנגד סטודנט/ית הרי שזו מזכירת הסטודנטים, כאשר מדובר בעובד/ת מנהלה - יועבר לסמנכלית משאבי אנוש, וכאשר מדובר בסגל אקדמי - יועבר לטיפול הרקטור.
המעסיק לאחר שעיין בדו"ח הנציבה יכול לקבל את ההמלצות שלה במלואן או בחלקן, וכן יכול לדחות את כולן. חשוב לומר כי החלטת המעסיק היא המחייבת ולא המלצות הנציבה.
לאחר קבלת החלטת המעסיק תקבל/י מכתב בו מפורטת החלטת המעסיק. בנוסף וככל שתרצי/ה בכך ניתן יהיה לבוא לנציבות ולעיין בדו"ח הנציבה עצמה.
בנוסף להליך עצמו יכולה הנציבה במקרים שהיא רואה לנכון להמליץ למעסיק לנקוט בסעדי ביניים על מנת להגן את המתלוננ/ת, וככל שהמעסיק יקבל המלצות אלה ינקטו צעדי הביניים ויוותרו בתוקפם עד לסיום הליך הבירור או עד להחלטה אחרת של בית הדין בהתאם לנסיבות.
עם קבלת החלטתו הסופית של המעסיק מסתיים חלקה של הנציבות בהליך בירור התלונה.
הנציבה יכולה להמליץ על הליכים משמעתיים, על נקיטת צעדים מנהליים כמו אזהרה או נזיפה, וכן על צעדים חינוכיים כמו פניה לסדנאות מניעה, והכשרה בנושא.
במקרים שבהם תמצא הנציבה כי לא ניתן לקבוע שהייתה הטרדה מינית תמליץ הנציבה על גניזת התלונה ובמקרים המתאימים על נקיטה בצעדים חינוכיים.
אין התיישנות להגשת תלונות על מקרי הטרדה מינית, וניתן להגיש תלונה גם לאחר שהסתיים הקשר ביניכם/ן לבין האוניברסיטה.
חשוב לומר כי אמנם אין התיישנות על התלונה אך במקרים שבהם הנילון/ה לא עובדים עוד באוניברסיטה לא ניתן יהיה לנקוט כנגדם בהליכים כלשהם.
משך הבירור תלוי במורכבות התלונה ובשיתוף הפעולה של הגורמים המעורבים. הנציבות עושות מאמץ לסיים את הליך הבירור מהר כלל שניתן. לאחר השלמת הליך הבירור עורכת הנציבה המבררת את הדו"ח עם ההמלצות ומעבירה אותו למעסיק. עם קבלת הדו"ח על המעסיק לתת החלטה בתוך 7 ימי עבודה.
עם קבלת ההחלטה של המעסיק מסתיים ההליך הפורמלי בנציבות. ככל שההמלצה היא על נקיטת הליכים מועבר המקרה להמשך טיפול משמעתי מחוץ לנציבות.
במקרה שבו המעסיק מחליט לדחות את התלונה, יכול המתלונן/הנפגע לערער לנשיא תוך 15 יום על ההחלטה של המעסיק.
חשוב להבהיר כי ההליך המשמעתי אינו בטיפול או באחריות הנציבות, והוא חלק ממערך של בתי דין משמעתיים המנוהלים באוניברסיטה.
באוניברסיטה פועלים שלושה בתי דין משמעתיים:
- בית דין משמעתי לסגל אקדמי - המטפל בתלונות שהוגשו כלפי חברי הסגל האקדמי.
- בית דין משמעתי לחברי הסגל המנהלי - המטפל בתלונות שהוגשו כלפי חברי הסגל המנהלי.
- בית דין משמעתי לסטודנטים - המטפל בתלונות שהוגשו כלפי סטודנטים.
העקרונות דומים לכולם. בכל בית דין משמעתי יש תובע/ת המייצג/ת את האוניברסיטה שהיא התובעת. הם מציגים את התלונה והראיות ומזמנים עדים באם ישנם. המתלונן/ת מופיע/ה כעד/ה, והוא/היא מקבל/ת עדכון וליווי במהלך ההליך.
הרכב בית הדין מורכב באופן שיינתן ייצוג למגדר של הנתבע/ת ושל הנפגע/ת .
הדיון בהליך המשמעתי נערך בדלתיים סגורות. ישנה אפשרות למתלונן/ת לבקש מנציג/ה הוועד המייצג/ת אותם/ן לשמש כמשקיפ/ה בעת ההליך המשמעתי.
בבחירת השופטים בכל אחד מבתי הדין, העוסקים בעניין הטרדות מיניות יינתן ייצוג למינם של הנאשם והנפגע.
בבית הדין המשמעתי של הסגל האקדמי משמשים 3 שופטים/ות : אב בית הדין הינו פרופסור/ית מן המניין, חבר/ה אחד לפחות משפטן/ית מקרב הסגל האקדמי. בנוסף נציג/ת ציבור (משפטן/ית המתנדב/ת לשמש בדין).
בבית הדין המשמעתי של הסגל המנהלי - 3 שופטים/ות, כאשר לפחות אחד מהם נציג/ת ציבור, בעדיפות למשפטן/ית.
בבית הדין המשמעתי של הסטודנטים - ממונה על המשמעת ו/או סגניו. כולם משפטנים/ות שנבחרו על ידי הרקטור ואושרו בוועדה המרכזת.
ההליך המשמעתי מתנהל בין האוניברסיטה לבין הנתבע, ועל כן לנתבע יש זכות לייצוג. למתלונן/ת אין מעמד רשמי בהליך המשמעתי. התובע/ת ת/יעדכן את המתלוננ/תבדבר האישומים הנכללים בכתב התביעה המשמעתי טרם הגשתה על ידי התובע/ת מטעם האוניברסיטה לבית הדין המשמעתי.
המותב היושב בדין רשאי לאשר לבקשת המתלוננ/ת, כי נציג/ת ארגון העובדים או אגודת הסטודנטים והסטודנטיות עמו נמנה המתלוננ/ת ישמש כמשקיף בדיוני ערכאות השיפוט וזאת בכפוף לחתימה על כתב התחייבות לחיסיון על ידי הנציג/ה האמור.
פסק הדין וגזר הדין יהיו פומביים. פסק הדין וגזר הדין יפורסמו תוך השמטת פרטים העלולים להוביל לזיהוי פרטי ה המתלונן/ת והעדים. המותב היושב בדין יחליט אם פסק הדין וגזר הדין יפורסמו, תוך ציון שם הנתבע/ת או בלעדיו/ה.
החלטה בדבר פרסום שם הנתבע/ת תעשה לאחר שתינתן לנפגע/ת האפשרות להביע עמדתו/ה.
